למה אף אחד לא מסכים כמה עולה קליק בישראל (ומה המספר האמיתי)

אם חיפשתם פעם "כמה עולה קליק בגוגל בישראל", קיבלתם טווח שנע בין כמה שקלים למאות שקלים. זה נראה כאילו אף אחד לא יודע. בפועל רוב המספרים נכונים בפני עצמם, הם פשוט לא מודדים את אותו הדבר. הנה מה שראינו בנתונים שלנו, ולמה הפער נוצר.

כמה באמת עולה קליק בגוגל בישראל?

ברשת החיפוש: ‏₪4.33 לקליק בממוצע. זה הנתון שרלוונטי לרוב העסקים, כי רשת החיפוש היא המקום שבו אדם מקליד בעצמו מה שהוא מחפש. הממוצע שכולל גם את רשת המדיה יורד ל-‏₪0.84, אבל הוא לא מייצג את מה שתשלמו בפועל על קליק מחיפוש.

הנתונים בכתבה הזאת הם נתונים ראשוניים שלנו: ‏₪350,353 מדיה ב-13 חשבונות פרסום ישראליים, בין יולי 2025 ליולי 2026. ההפרדה בין הרשתות נעשתה ברמת הדוח, לא בהערכה.

למה המספרים שמפורסמים בישראל כל כך רחוקים זה מזה?

כי רובם ממוצע משוקלל של שתי רשתות שונות לגמרי. רשת המדיה מייצרת המון קליקים זולים, ולכן היא מושכת את הממוצע למטה בעוצמה. ככל שבחשבון יש יותר תקציב מדיה, כך ה"עלות לקליק" המדווחת נראית נמוכה יותר, בלי שום קשר למחיר בחיפוש.

שימו לב לשורה השנייה: רשת המדיה מייצרת 90% מהקליקים בפחות ממחצית התקציב. ממוצע פשוט בין השתיים נותן ‏₪0.84, מספר שאף מפרסם בחיפוש לא יראה בחשבון שלו.

מה ההבדל בין רשת החיפוש לרשת המדיה?

ברשת החיפוש המודעה מוצגת אחרי שמישהו הקליד שאילתה. ברשת המדיה, לפי התיעוד של גוגל, המודעה מוצגת לאדם שגולש באתר או באפליקציה אחרת ולא ביקש כלום. שתיהן לגיטימיות, אבל הכוונה מאחורי הקליק שונה לחלוטין, ולכן גם המחיר וגם שיעור ההמרה שונים.

המשמעות המעשית: אם מישהו מציג לכם עלות לקליק בלי לומר באיזו רשת מדובר, המספר לא ניתן להשוואה. זאת לא קטנוניות, זה פער של פי חמישה.

כמה עולה ליד בפייסבוק ובאינסטגרם?

בנתונים שלנו: ‏₪37.08 לאלף חשיפות, ‏₪1.72 לקליק, ובקמפיינים שהוגדרו לאיסוף פניות, ‏₪41.48 לליד. הנתון האחרון מחושב רק על הקמפיינים שבאמת נמדדה בהם פנייה, כי ממוצע שכולל קמפיינים שלא נועדו לאסוף פניות מעוות את המספר בדיוק כמו ערבוב הרשתות בגוגל.

למה יש פער כל כך גדול בין חשבון לחשבון?

בתוך אותו מדגם, עלות הקליק בחיפוש נעה בין ‏₪1.78 ל-‏₪14.51 בין חשבון לחשבון. הפער הזה לא מקרי. הוא נובע בעיקר מרמת התחרות בענף, מהתאמת המודעה לשאילתה ומאיכות עמוד הנחיתה, שלושת המרכיבים שציון האיכות של גוגל בנוי עליהם.

לכן "ממוצע ענפי" הוא כלי גס. הוא שימושי כדי לדעת אם אתם בסדר גודל סביר, והוא חסר תועלת כדי לקבוע יעד. היעד נקבע מול הנתונים ההיסטוריים של החשבון שלכם, לא מול טבלה.

איך להשוות נכון את המספרים שלכם?

ארבע בדיקות, כולן לוקחות דקות:

• פלחו את הדוח לפי רשת לפני שאתם מסתכלים על עלות לקליק. כל השאר נגזר מזה.
• בדקו איזה טווח תאריכים מוצג. ממוצע של 7 ימים בעונה חזקה הוא לא אותו מספר כמו ממוצע שנתי.
• ודאו שההמרות שנספרות הן אותו סוג המרה. ליד וצפייה בעמוד הן לא אותה יחידה.
• כשמישהו מצטט מספר, שאלו מה גודל המדגם ומאיזו תקופה. אם אין תשובה, אין למספר משמעות.

על הנתונים

המדגם: ‏₪350,353 הוצאת מדיה ב-13 חשבונות פרסום ישראליים, בין 21 ביולי 2025 ל-20 ביולי 2026. מתוכם ‏₪155,233 בגוגל ו-‏₪194,632 במטא. הנתונים בשקלים בלבד, חשבונות במטבע אחר לא נכללו. אין כאן נתונים ברמת לקוח בודד ואין שמות לקוחות.

מה שלא פרסמנו: פילוח לפי ענף. בכל ענף במדגם יש חשבון אחד או שניים, וטבלה כזאת גם הייתה חושפת לקוח וגם הייתה נשענת על מדגם של אחד. אנחנו מעדכנים את המספרים אחת לרבעון.